פנינסולה פיננסים בע"מ נ' אחים תוינה בע"מ

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע 4 שיקים, 2 ע"ס 50,000 ₪ ו-2 ע"ס 70,000 ₪, ובסה"כ: 240,000 ₪. השיקים נמשכו על ידי המבקשת, אחים תוינה בע"מ, לפקודת שובל פרי הרי נפתלי בע"מ (להלן – "שובל"), והוסבו למשיבה, פנינסולה פיננסיים בע"מ. השיקים חוללו על ידי הבנק הנמשך, והוגשו לביצוע בהוצאה לפועל על ידי המשיבה (תיק 1732361124). המבקשת הגישה התנגדות.

2.יוער, כי קודם להגשת ההתנגדות, הגישה המשיבה בקשה לעיקולים טרם המצאת אזהרה, ובקשתה נתקבלה. המבקשת עתרה לביטולם, ובדיון שנקבע נדונו 2 הבקשות. בהמשך, וקודם למתן ההחלטה, הגיעו הצדדים להסכמה באשר לעיקולים, ועתה נותר להכריע בשאלת ההתנגדות. התנצלותי שלוחה לצדדים על העיכוב במתן ההחלטה; עומס עבודה חריג בבית משפט זה מחייב תעדוף מטלות, וכתיבתה של החלטה זו נדחה לתקופה ארוכה מכפי שהיה צפוי.

3.עפ"י ההתנגדות, שנתמכה בתצהירו של מר ניר תוינה (להלן – "ניר"), עסקה שובל במתן שירותי אחסון, קירור ושיווק של תוצרת חקלאית, והמבקשת היתה אחת מלקוחותיה. בחודש יולי 2012 הזמינה המבקשת משובל תפוחים ואגסים, ומסרה לה 7 שיקים מעותדים ע"ח אספקת ההזמנה. השיקים היו מעותדים לחודשים אוקטובר ונובמבר 2012, והסתכמו בסך 390,000 ₪, כשארבעת האחרונים שבהם הם השיקים נשוא ההתנגדות. הוסכם בין המבקשת לבין שובל, כי השיקים נמסרים לפרעון, ולא יסוחרו כל עוד לא נמסרה הסחורה. לא כל הסחורה סופקה, ולאחר בדיקה, הודיעה המבקשת לשובל, ביום 5.9.2012, על ביטול העסקה, בהודעה כתובה, שנחתמה גם על ידי מנהל שובל (נספח ב' להתנגדות). שובל לא עמדה בהתחייבותה להחזיר את השיקים, שכן אלה סוחרו למשיבה, ובסמוך לאחר מכן, קרסה שובל תחת חובותיה, והוצא נגדה צו הקפאת הליכים. באשר למערכת היחסים בין שובל למשיבה טענה המבקשת, כי המשיבה נהגה לתת אשראים לשובל באופן סדיר, וידעה על המצוקה אליה נקלעה שובל. לפיכך, היה עליה לדעת כי זכותה של שובל בשיקים אמורה להיות פגומה.

4.בדיון שהתקיים, ויתרה המשיבה על חקירות, והצדדים סיכמו טענותיהם.

המבקשת טענה, כי המתואר על ידי ניר מספיק כדי לבסס הגנה מפני צד קרוב, וכי על כן יש לקבל את ההתנגדות ולאפשר למשיבה להוכיח את מעמדה כאוחזת בשיקים.

המשיבה טענה, כי השיקים אינם נחזים על פניהם להיות מוגבלים בסחרות, כי מאחר שמדובר בסדרת שיקים באותה עסקה, הרי שלכל היותר טענת המבקשת היא לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. בנוסף, טענה שהמסמך שנחתם ביום 5.9.2012 בין המבקשת לבין שובל (נספח ב' להתנגדות) כולל סתירות פנימיות המעיבות על מהימנותו ועל מהימנות הגרסה כולה. זאת ועוד, גרסת המבקשת, לעניין אי-הספקת הסחורה, היא סתמית וחסרת פרטים ואסמכתאות, ועל כן אין לבסס עליה רשות להתגונן.

על כל אלה השיבה המבקשת רק, שהסתירות הנחזות במסמך נספח ב' להתנגדות אינן סתירות כלל ועיקר, ומדובר באי-הבנה של הכתוב.

5.לאחר שבחנתי את הטענות בהתנגדות, ואת נימוקי הצדדים, אני סבור שיש מקום לקבל את ההתנגדות, גם אם היא אכן לוקה בחסר בכל הנוגע לפירוט; הייתי שוקל התניית הרשות להתגונן בערובה, אולם נוכח העיקולים המוטלים על כלי רכב השייכים למבקשת, איני מורה על ערובה נוספת.

6.לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'...

"על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא ואיטלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן.

"תנאים אלה סוכמו בפסיקת בית-משפט זה לאמור: '...לא תינתן רשות להתגונן למבקש, שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו... כשם שלא ייתן בית המשפט רשות להתגונן, כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה, או שהיא "הגנת בדים"...' (ע"א 594/85, בעמ' 722)..."

7.הווה אומר: על מנת לזכות ברשות להתגונן, על המבקשת היה להציג גרסת הגנה, שתכלול "מסכת עובדתית שלמה ומפורטת" של הגנתה, שכן אחרת ייקבע, כי מדובר בהגנת בדים, והרשות לא תינתן.

8.רמת הפירוט הנדרשת היא תלוית-נסיבות. כך למשל, במקרה שנדון לפני כ-20 שנה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק המ' (חי') 3921/90 מעגלי מלתא בע"מ נ. ספולם בע"מ (פ"מ תשנ"ד(2) 204, 209), נטען, כמעט בחצי-פה, כי הושג הסכם לאי הצגת שיקים לפרעון, בלא לפרט מתי ועם מי הושג, ובניגוד אף לעולה מתכתובת מאותה עת. חרף האמור, ניתנה רשות להתגונן. בית המשפט שם הסתמך על דברי בית המשפט העליון בע"א 1266/91 קרן נ. בנק איגוד (פד"י מו(4) 193), כי גם פירוט שכזה יוצר תשתית מספקת לחקירה נגדית, ואם לא היתה חקירה נגדית – די בכך.

9.בענייננו, נשענת טענת ההגנה על שני אדנים נפרדים: האחד, טענה המתיימרת להיות טענת כשלון-תמורה, לפיה לא סופקה סחורה תמורת השיקים שבוטלו, מתוך סדרת השיקים הכללית; והשני, טענה בדבר ביטול ההסכם בפועל, והתחייבות שובל להשיב את השיקים.

10.אילו היתה רק טענת כשלון התמורה מועלית, ספק אם ניתן היה לקבוע, כי המבקשת עמדה ברמת הפירוט הנדרשת, שכן לא הובא ולו בדל של אסמכתא שתאפשר לקבוע כמה סחורה הוזמנה וכמה סופקה, והאם אכן יש יסוד לניסיון לקצוב את כשלון התמורה בסכום המקביל לארבעת השיקים שבוטלו.

11.ברם, הטענה השניה, המבוססת על מסמך מפורש, עומדת באופן עצמאי, ואינה נדרשת לכשלון התמורה להצדקתה. דומה שלא יכול להיות ספק, שאם המסמך אותנטי (ואעיר, כי אף אני הבנתיו כדרך שהבינו ב"כ המבקשת, ולא מצאתי בו סתירות, כפי שטוענת המשיבה) – הרי שהיה משמש הגנה ראויה בפני תביעה שטרית, אילו היתה מוגשת כזו, מטעם שובל עצמה.

12.הווה אומר, אף בלא הפירוט של העדר התמורה, עומדת טענת הביטול ומקימה הגנה אפשרית בפני התביעה השטרית (כלפי צד קרוב). בהקשר זה נזכיר את ההלכה הידועה (ע"א 506/59 נאמן נ. זלבסקי פ"ד י"ד (1) 596, 598), כי: